עורכת פטנטים
שתף פוסט:
(רשמים מכנס שנערך בפברואר 2019 בתל אביב)
ביום שלישי ה-26.2.19, נערך הכנס השנתי הרביעי בקניין רוחני ע"ש עו"ד ארנן גבריאלי ז"ל שעסק בנושא: סין בעידן מלחמות הסחר – מזיופים למעצמת קניין רוחני.
שני חלקים מהכנס היו מעניינים במיוחד:
רמת ההשקעה הסינית בהגנה על קניין רוחני בסין מזנקת
הגרף שלהלן משקף את הגידול במספר הבקשות לרישום פטנטים בסין בשנים 2014-2018
ב 2014, הוגשו קצת פחות ממיליון בקשות לפטנט בסין (800 אלף מתוכן הוגשו ע"י סינים והשאר הגיעו מבחוץ). בשנת 2017, כבר הוגשו 1.38 מיליון בקשות לפטנט בסין, מתוכן כ- 1.2 מיליון בקשות ע"י סינים והשאר מבחוץ. המספרים משקפים עליה מדהימה של 400,000 אלף בקשות (50%) בסך השנתי של הבקשות לפטנט שהוגשו ע"י סינים בסין תוך 3 שנים בלבד!
מאידך, מספר הבקשות שהוגשו ע"י זרים בסין לא עלה כמעט בשנים אלה.
המספרים בסין בשנת 2018 (עד אוקטובר כולל) מראים התקדמות נוספת. בעשרת החודשים הראשונים של השנה, הוגשו לא פחות מ- 1.32 מיליון בקשות לפטנט מתוכן 1.2 בקשות של סינים. נתוני ההגשות של בקשות לפטנט בנובמבר ודצמבר 2018 עדיין לא פורסמו, אך מן הסתם יצביעו על עליה נוספת.רק לשם השוואה, בשנת 2018, המספר הכולל של בקשות לפטנט שהוגשו בארה"ב עמד על כ- 600,000 אלף (זה הסך השנתי מאז שנת 2016).
מסקנה: תכנית החומש ה-13 הסינית (לשנים 2016-2020) עובדת! ההשקעה בקניין הרוחני בסין ב-2019 משתלמת.
עמידה ביעד שנקבע – 12 פטנטים ל-10,000 איש בסוף שנת 2020 נראית קרובה מתמיד.
מצד שני, שאר העולם לא הפנים שחל שינוי אצל הסינים בהתייחסות לקניין רוחני ולפטנטים בפרט.
לאור התדמית ונסיון העבר עם הסינים, הזרים אפילו הפחיתו את המאמצים לרשום קניין רוחני בסין וזו כמובן טעות!מקור המידע הסטטיסטי: אתר משרד הפטנטים הסיני.
חבירה לחברת ענק סינית לשיווק בסין אינה מקנה חסינות בפני תקלות וקשיים או תעודת אחריות כלשהי.
יש צורך בליווי משפטי והגדרה ברורה של הבעלות על הזכויות בשת"פ והפיתוח הטכנולוגי העתידי.
חובה לעשות שיעורי בית על הצרכן הסיני, המנהגים המקומיים, התרבות וההיסטוריה.
לא אספר את הסיפור במלואו, אבל הדוגמא שהובאה ע"י אנשי הפאנל לגבי שיווק התמי 4 הישראלי בסין, מדהימה.
המכשיר שווק בסין ללא אדפטציה לקהל הסיני, כלומר עם ברז מים קרים ומים חמים, כמו שנמכר בישראל.
באיחור רב, הבינו הישראלים שסינים אינם שותים כלל נוזלים קרים.
הסיפור ממחיש את חשיבות עריכת מחקר השוק המקדים והבנת התרבות והמנהגים המקומיים.
למרות הגברת האכיפה של זכויות הקניין הרוחני בכל רחבי סין, הטריטוריות היותר מוגנות הן איזור החוף המזרחי והפרובינציות הקרובות לשלטון המרכזי.
האיזורים שבהם מתבצעות יותר הפרות של קניין רוחני הם דרום ומערב המדינה.
העצה למי שבכל זאת מיייצר בסין: להפעיל אסטרגיה משולבת של הגנה על קניין רוחני.
לפצל את היידע, הייצור וההרכבה בין מספר ספקים מרוחקים וללא קשר ביניהם.
עצת זהב נוספת: להתמקד במוצרי עילית יוקרתיים (high-end products).
החוק הסיני מאפשר להטמין דלתות אחוריות (חומרה/קושחה) במוצרי צריכה
ב-2015 סין חוקקה את חוק הגנת הטרור. אחד הסעיפים בו קובע כי כל יצרן המייצר בסין חייב לאפשר לאנשי ממשל סיני להגיע לפס הייצור ולהתערב בייצור על מנת למנוע טרור. לפי ד"ר מנשרי, הסינים משתילים כבר בפס הייצור במפעל, רכיבי חומרה ותוכנה שנועדו לבלוש אחר צרכן הקצה ובשל כך רכיבים אלו קשים מאוד לאיתור. כדוגמא הוא מביא משלוח של מחשבי לנובו שנשלח לארה"ב ונמצא נגוע בסוסים טרויאנים. דוגמא נוספת היא סמארטפונים של ZTE שנשלחו לאוסטרליה ובהם נתגלתה קושחה נגועה.
למי שמעוניין ללמוד עוד כמה תובנות מד"ר הראל מנשרי, ראש תחום סייבר במכון הטכנולוגי חולון, להלן שני קישורים לכתבות בהן רואיין:
הנה קישור לכתבה שהתפרסמה באנשים ומחשבים לפני כמה שבועות ולכתבה מוקדמת יותר.
כלי נגישות
