עורכת פטנטים
שתף פוסט:
בשנת 2017 נכנסו לתוקף תקנות חדשות של רשות ניירות ערך, שהסדירו את תחום השקעות ההמונים. עד אז נאסר על חברות להציע מניות ליותר מ-35 משקיעים שאינם כשירים (אין ברשותם מעל 8 מיליון ש”ח בנכסים פנויים או שהכנסתם השנתית נמוכה מ-1.2 מיליון ש”ח) בשנה.
התקנות החדשות אפשרו לחברות הזנק לגייס סכומים משמעותיים בתמורה להנפקת מניות או אגרות חוב בחברה, ללא צורך בפרסום תשקיף לציבור וללא הגבלה של מספר המשקיעים.
גיוס המשקיעים מתבצע דרך פלטפורמות גיוס המונים שקיבלו רישיון מהחברה לנירות ערך.
בהתאם לכך, כל אדם שיש ברשותו אפילו כמה מאות שקלים יכול להשקיע בכל מיזם לפי בחירתו. סכום ההשקעה המירבי תלוי בהכנסה השנתית למשק בית ויכול להגיע גם עד 30 אלף שקלים בשנה.
דוגמאות לפלטפורמות גיוס המונים להשקעות בישראל: פיפלביז (PIPELBIZ), אקזיטואלי (EXITVALLEY), פאנדאיט (FUNDIT), טוגדר (TOGETHER).
גיוס המונים למיזמים מבוסס על החלום החדש של האמא היהודייה: התעשרות מהשקעה בסטארט-אפ שעשה אקזיט. החלום להיות חלק מהצלחה מסחררת בחברה בה המשקיע הוא בעל מניות שחזה הצלחה והשקיע את כספו בחכמה, משותף לכל שכבות האוכלוסייה.
ההתרשמות שלי מהבדיקה שערכתי היא שכרגע המידע המוצג למשקיעים אינו שלם ולעיתים יכול להטעות משקיע לא מיומן.
לפיכך, אפיק ההשקעה באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות הוא אפיק מסוכן לציבור הרחב, ולו רק בגלל העובדה שלא ניתן לסמוך במאה אחוז על המצגים של החברות ויש לערוך בדיקות נוספות של אנשי מקצוע לפני שמגיעים להחלטה.
אני מאמינה שיש להטיל על הפלטפורמות המגייסות אחריות להציג את המצגים המשלימים (רשימת פטנטים, מדינות, סטטוס ועוד) כשמדובר בקניין רוחני. בנוסף, יש לבצע בדיקת נאותות של הפטנטים והקניין הרוחני של החברה ע"י גורם חיצוני בלתי תלוי. דו"ח הבדיקה חייב להיות פתוח לעיון הציבור הרחב כחלק ממצגי החברה..
למשקיע הפוטנציאלי אני מציעה לקבל ייעוץ ראשוני בתחומי הקניין הרוחני לפני החלטה.
הבדיקה הראשונית אינה יקרה ביחס להשקעה ומשתלמת כי היא מקטינה חלק מאי הוודאות בבחינת ההשקעה וכמובן את רמת הסיכון.
להלן, מספר דוגמאות שממחישות את הבעיה תוך התמקדות בתחום הקניין הרוחני (פטנטים):
גרו דיירקטור בע"מ (Grow Director Ltd)
אוליב אקספרס (Olive X-Press Ltd)
גרין פוינט (Green Point)
רד סי ביוטק (Red C Biotech)
כלי נגישות
