עורכת פטנטים
שתף פוסט:
הפוסט הבא עוסק בחובת הגילוי (Duty of Disclosure) החלה על מבקש פטנט בישראל ומסביר מה חייבים לגלות לבוחן פטנטים בישראל, ממתי חלה החובה הזו על מבקש הפטנט, מה הסנקציות, ומה הנוהג במדינות אחרות. הפוסט מעודכן ונכון ליום 8 בפברואר 2021.
העיקרון העומד מאחורי חוק הפטנטים והקמתה של רשות הפטנטים הוא עידוד הציבור לפתח פתרונות טכנולוגיים חדשניים לבעיות קיימות וזאת באמצעות מתן פרס למפתחים וממציאים. הפרס הוא תעודת פטנט המאפשרת להם לייצר ולשווק מוצר חדשני ללא חשש מהעתקה.
החוק מאזן בין שני אינטרסים מנוגדים של הציבור – עידוד השקעת מאמץ והון בפיתוח טכנולוגיות לעומת שמירה על תחרות חופשית במסחר.
מתן הזכות לאדם מסוים למנוע מאחרים להשתמש במוצר שלגביו קיבל פטנט גורמת לשאר הציבור לחקור ולגלות פתרונות אחרים מועילים יותר ומשוכללים יותר שאינם מפרים את הפטנט שניתן. החסם שמכניס פטנט לתחום מסוים, בעצם קיומו, מוביל להאצה נוספת בפיתוח טכנולוגי לטובת כלל הציבור.
תמורת קבלת המונופול, נדרש הממציא לגלות את כל הידוע לו על התחום הטכנולוגי של האמצאה לבוחן הפטנטים לפני ובמהלך הבחינה של בקשת הפטנט.
חובת גילוי ידע קודם מוסדרת בסעיף 18 של חוק הפטנטים ובתקנה 36 לתקנות הפטנטים.
מבקש של בקשת פטנט בישראל חייב לגלות לבוחן את כל החומר שידוע לו ויכול להשפיע על רישום הפטנט. חובת הגילוי חלה על המבקש מהרגע בו ממוענת אליו ההודעה הראשונה מרשות הפטנטים המודיעה לו על התחלת הבחינה של בקשת הפטנט שהגיש (הודעה לפי תקנה 36 – דרישת אסמכתאות). נכון לפברואר 2021, חובת הגילוי בפטנטים חלה על המבקש עד לתאריך מתן תעודת הפטנט בישראל. אם יוגש חומר נוסף לאחר סיום הבחינה, יבוטל קיבול הבקשה והיא תוחזר לבחינה. תנאי להחזרת הבקשה לבחינה לאחר הקיבול הוא שלא הוגשה התנגדות לקיבול הפטנט.
בתמצית – המבקש צריך לגלות באילו מדינות הוא הגיש בקשות מקבילות לבקשת הפטנט שהוגשה בישראל ולמסור רשימה של כל הפרסומים הידועים לו ושיכולים להשפיע על רישום הפטנט. הכוונה לפרסומים שפורסמו לפני תאריך הגשת הבקשה לפטנט, בין אם ע"י המבקש ובין אם ע"י אחרים.
במהלך חמש עשרה השנים האחרונות, שונו פעם אחר פעם, הדרישות לגבי אופן הגשת האסמכתאות והיקף החומר הנדרש מהמבקש לצורך עמידה בחובת הגילוי.
כיום (פברואר 2021), ההודעה הנשלחת מרשות הפטנטים מפרטת בצורה מאוד ממוקדת מהו המידע הנדרש ואיך על המבקש לענות על הדרישה לאסמכתאות. כלומר: אילו רשימות יש להגיש, מה צריך להיות כלול ברשימות, מה אין צורך להגיש ואילו מסמכים/פרסומים צריך להגיש במלואם.
בנוסף לאלה, נדרשים מהמבקש פרטים נוספים כגון: מועד הפרסום הראשון של האמצאה וגילוי בנוגע לפרסומים של האמצאה שפורסמו על ידו לפני מועד ההגשה (מאמרים, מחקרים וכדומה).
ההודעה לפי תקנה 36 (דרישת אסמכתאות) נשלחת למבקש כארבעה חודשים לפני המועד בו צפוי הבוחן להתחיל את בחינת הבקשה. בהודעה זו מפורטת רשימת המסמכים שעל המבקש להגיש לרשות הפטנטים על מנת לעמוד בחובת הגילוי.
יש להגיש תשובה להודעה זו תוך ארבעה חודשים מתאריך ההודעה.
ניתן לשלם אגרות ארכה ולהאריך את המועד לתשובה (עד חצי שנה נוספת).
חובת הגילוי חלה ממועד ההודעה לפי תקנה 36 ועד למועד מתן תעודת הפטנט.
סעיף 18ג בחוק הפטנטים מאפשר לרשם הפטנטים או לבית משפט לנקוט במספר סנקציות כנגד מבקש פטנט שלא עדכן ביודעין את הבוחן או שמסר פרט מטעה במהלך הבחינה שגרם למתן הפטנט.
לפי תיקון לחוק שנעשה בשנת 2012, הבוחן יכול להשתמש לצורך הבחינה בפרסומים שהוגשו לרשות הפטנטים ע"י צד ג' (מישהו שאינו מבקש הפטנט).
המועד הקצוב לצד ג' להגיש את החומר שלדעתו יכול להשפיע על הבחינה של בקשת פטנט מסוימת הוא עד חודשיים לאחר שהמבקש הגיש את תשובתו להודעה לפי תקנה 36.
על-פי נתונים סטטיסטיים שפורסמו ע"י רשות הפטנטים לאחרונה, השימוש באפשרות זו מועט מאוד. בין השנים 2012 ועד 2020 הוגשו 15 מסמכי צד ג' בלבד.
חובה הגילוי בישראל דומה לחובת הגילוי בארצות הברית.
לעומת זאת באירופה אין חובה על המבקש לידע את רשות הפטנטים לגבי פרסומים קודמים הידועים לו ורלבנטיים לבחינת הבקשה מלבד מקרים בהם נערך דו"ח בחינה קודם ע"י רשות הפטנטים האירופאית עבור אותה אמצאה.
ניתן למצוא פירוט נוסף על הנושא בפוסט שכתבתי בשפה האנגלית.
האינפורמציה לעיל הינה כללית ואינה מיועדת להחליף עצה משפטית או חוות דעת לגבי נושא מסוים.
נשמח לבחון את המקרה שלכם באופן פרטני ולספק את העצה המתאימה. אתם מוזמנים ליצור קשר.
כלי נגישות
