יוזמת חקיקה חדשה – בקשה ארעית לפטנט בישראל

בקשה ארעית בישראל
יעל סאידיאן

יעל סאידיאן

עורכת פטנטים

האם מדובר בשדרוג איכותי של האופציות המוצעות כיום לממציא הישראלי או בניסיון ציני להתחבר לצינור בו זורמים אלפי דולרים בשנה ישירות למשרד הפטנטים האמריקאי?

ב- 14 ביוני 2020 פרסמה רשות הפטנטים הודעה המבשרת לציבור הרחב על רצונה להציע מסלול חדש להגשת בקשות לפטנט בישראל. המסלול מאפשר הגשת בקשת פטנט ארעית (provisional) כהליך מקדים להגשת בקשת פטנט רגילה בארץ. 

 

עיקרי ההצעה כוללים:

  1. תיקון לתקנות הפטנטים שעל פיו תוגדר בקשה ארעית לפטנט כבקשה רגילה לפטנט.
  2. הבקשה הארעית תוגש בהגשה מקוונת ללא צורך בכרטיס חכם.
  3. אגרת ההגשה תהיה מופחתת.
  4. המבקש יציין כי בחר להגיש את הבקשה כבקשה ארעית ותהיה לו אפשרות לציין בעת ההגשה את רצונו כי הבקשה תיזנח לאחר חלוף 12 חודשים ולא תתפרסם.
  5. הרשות תפיק אישור הגשה מתאים, אך היא לא תבחן את הבקשה לליקויים צורניים או מהותיים.
  6. אם לא תשולם אגרה משלימה תוך 12 חודשים מהגשת הבקשה הארעית, הבקשה תיזנח ללא צורך בפעולה נוספת מצד המבקש.
  7. תוכן בקשה שנזנחה לא יתפרסם.
  8. אם ישלם המבקש את האגרה המשלימה תוך 12 חודשים, ינתן למבקש אישור הגשה נוסף והרשות תבחן אם הבקשה עומדת בדרישות התוכן והצורה. במעמד זה יוכל המבקש גם לבקש את זירוז הבחינה המהותית.
  9. הבקשה הארעית תוכל לשמש כדין קדימה כמשמעותו באמנת פריז בתנאי שהיא עומדת בדרישות החוק לעניין זה.

חסרונות מסלול הפרוביז'ינל האמריקאי

אם כן, יוזמת החקיקה של משרד הפטנטים הישראלי מציעה מסלול המתחרה במסלול הפרוביז'ינל (Provisional) האמריקאי.

מסלול כזה קיים בארה"ב מעל 25 שנה, ומאפשר הגשת תיאור אמצאה וקבלת אישור על תאריך ההגשה בעלות מופחתת. 

המסלול בארה"ב רווי בסיכונים לאנשים חסרי ניסיון ופרט לארה"ב אין מדינות אחרות שמשתמשות בו. 

הרבה מבקשים ישראליים שהגישו בעצמם בקשה ארעית בארה"ב נוכחים מאוחר מדי שהפירוט שהגישו לקוי, מלא בעיות וחסר אינפורמציה עד כדי פגיעה משמעותית בערך הפטנט שיכול להתקבל. חוקי הפטנטים אינם סלחניים, כמעט בלתי אפשרי לתקן שגיאות בדיעבד. הנפגע העיקרי הוא בעל הבקשה.

קראו עוד על בקשה ארעית-מקדמית-פרוביזונל.

מה עומד מאחורי יוזמת החקיקה הישראלית

ב-28 ביוני 2020 במפגש זום, הציגה לראשונה רשות הפטנטים את היוזמה החדשה בפני פורום מקצועי שכלל עורכי פטנטים, מנהלי קניין רוחני ואנשים מהתעשייה. נשאו דברים רשם הפטנטים אופיר אלון, ובעלי תפקידים נוספים ברשות. בדיון, שערך כשעתיים, נשמעו דעותיהם של עורכי פטנטים והוצגו בפני הרשות החסרונות של המסלול הקיים כיום בארה"ב והסיכונים שטמונים במסלול כזה במיוחד לקהל היעד הישראלי שאינו נעזר בעורך פטנטים לצורך ההגשה.

התחושה של החתומה מטה, שהשתתפה במפגש, היא שרשם הפטנטים החליט עוד לפני המפגש, ליישם את המסלול בישראל ויהי מה. תחושה זו מתבססת על העובדה שלא התנהל דיון אמיתי בו מוצגים פתרונות לבעיות ולסיכונים הקיימים במסלול הזה. נראה היה שהדיון התנהל אך ורק על מנת שאנשי המקצוע ישמשו כשופר של הרשות מול לקוחותיהם, יפסיקו להגיש בארה"ב וימכרו את האופציה הישראלית ללקוחותיהם.

רשם הפטנטים מצא צורך לציין שישראלים מגישים בכל שנה בסביבות 2,500-3,000 בקשות ארעיות בארה"ב, מה שגרם לי להבין שהתמריץ העיקרי לקידום היוזמה החדשה הוא המחשבה על חצי מיליון דולר שיכולים לזרום לרשות הפטנטים כל שנה במקום לקופתו של הדוד סם.

האם רשות הפטנטים הישראלית תספק מערכת תומכת לציבור הרחב

על רקע זה, מתחדדת השאלה: 

מה היינו מצפים מרשות הפטנטים שתפקידה המוצהר הינו לקדם חדשנות ויזמות במשק הישראלי? 

האם גוף הממומן אך ורק מהאגרות של מבקשי הפטנטים צריך לשרת את לקוחותיו מתוך אחריות מקצועית, מתוך החובה לספק את השירות הטוב ביותר או שדי בכך שהוא מתנהל מתוך שיקולי רווח והפסד?

אני מצפה מכל עובדי רשות הפטנטים להתנהל מתוך אחריות ציבורית ונאמנות לאנשים שמשלמים את שכרם. רשות הפטנטים צריכה להימנע מלאמץ את המסלול המסוכן הזה, אם אין ביכולתה לספק שירות מקצועי ותמיכה למשתמשים שאינם עורכי פטנטים.

אם נערכים מראש, זה אפשרי. 

אפשר לבנות ממשק משתמש ידידותי ומערכת הדרכה חינמית שתעזור לממציאים שאינם בקיאים בהגשת בקשות לפטנט להימנע מטעויות גסות.

אני מקווה שמישהו מצוות רשות הפטנטים ירים את הכפפה.

יש להעמיד פלטפורמה הכוללת הדרכה והסברים לגבי היתרונות והחסרונות של המסלול, לבנות תוכנה ידידותית המספקת משוב בכל שלב של ההגשה ומצביעה על חוסרים ברורים בחומר שמוגש.

לחילופין, קיימות אפשרויות אחרות להקל על היזם הישראלי. לדוגמא, האפשרות לחבור לרשות החדשנות ולמשרד המסחר ולבנות תוכנית תמריצים לממציאים, שתאפשר להם להגיש בקשה מלאה בישראל בעזרת איש מקצוע ובעלות מסובסדת.

דיון שני ביוזמת החקיקה כלל תובנות נוספות

היום, ב-19 ביולי 2020 נערך מפגש שני בו עלו נושאים נוספים ונקודות ספציפיות להתייחסות בתהליך עריכת הטיוטה המתוקנת של התקנות.

בין השאר, הועלו הצורך לייצר משוב למשתמש במהלך הגשת הבקשה המתריע בפניו על חוסרים ותקלות בתהליך, והאפשרות לייצר ממשק בו תהיה אפשרות למגיש לראות בסיום התהליך את המסמכים שהוגשו על ידו.

החתומה מטה העלתה את הנושא המשמעותי שיוכל לקדם תנועה של מגישים בישראל והוא התיקון המתבקש לתקנות שיאפשר להתייחס לבקשה הארעית ולהשלמה שלה כאל בקשה ראשונה אחת שהוגשה בישראל ע"י המבקש ובאמצעות כך לאפשר זירוז בחינה וקבלת דו"ח בחינה מהותי תוך מספר חודשים מהרגע בו שילם המבקש את האגרה המשלימה.

תיקון שכזה ייצור למבקשים אופציה שלא קיימת באף מדינה אחרת בעולם, האפשרות לקבל דו"ח בחינה מהותי תוך כמה חודשים, ובכל מקרה לפני חלוף 18 חודשים מההגשה של הבקשה הארעית.

בכל מקרה, כרגע עלינו להמתין ולראות מה תכלול טיוטת התיקון לתקנות ואילו שינויים יכנסו לתקוף לאחר האישור של השר.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin