למה נחוץ עורך פטנטים – אני יכול לכתוב בקשה לפטנט לבד

למה כדאי להיעזר בעורך פטנטים
יעל סאידיאן

יעל סאידיאן

עורכת פטנטים

שתף פוסט:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
זמן קריאה - 4 דקות

תחום הפטנטים הוא מורכב

הרבה ממציאים אומרים לעצמם:

"למה לשלם לעורך פטנטים אם אני יכול להכין ולהגיש בקשה בעצמי?"

האמירה הזו אולי הייתה נכונה לפני 30 שנה ומעלה.

חוק הפטנטים הישראלי נכנס לתוקף ב-1968 ובעשרים השנה הראשונות שלו, הפרשנות של החוק והתקנות הייתה גמישה. בזמנים עברו, כשהיו בעולם מעט פטנטים רשומים, הבוחנים היו מחפשים פרסומים קודמים בכרטסות נייר המסודרות לפי תחומים, נהלי הבחינה היו מאוד כלליים ומעורפלים ושונים מבוחן לבוחן, ועקב כך היה ניתן לקבל בקלות יחסית תעודת פטנט רשום.

היום בשנת 2020, לאחר שחלפה יותר ממחצית מאה מאז, קיימים מיליוני פטנטים בעולם והמוני פרסומים של פיתוחים חדשים, המערכות ברשות הפטנטים הפכו למשוכללות וממוחשבות, עובדה המאפשרת לבוחנים לחפש בקלות פרסומים קודמים כי כל המידע נמצא במאגרים ממוחשבים וזמין בקליק אחד כולל תרגום לשפה הרצויה.

בנוסף, חוק הפטנטים תוקן מספר פעמים במהלך השנים, נוספה פסיקה שקבעה כללי פרשנות, והותקנו תקנות ונהלי בחינה מאוד ברורים, חד משמעיים וקשיחים. לכן, היום קשה עד בלתי אפשרי לשלוט בכל החומר ולהכין ולהגיש בקשה לפטנט לבד ללא כל עזרה מאדם מקצועי, במיוחד אם זו הבקשה הראשונה שלך.

נכון - יש הדרכה באינטרנט

זה נכון שיש המון חומר שמפורסם ברשת לגבי פטנטים.

יש גם קורסים שילמדו אותך בעלות סמלית איך לעשות כל מיני פרוצדורות.

יש גם את אתר רשות הפטנטים הישראלית שבו ניתן מידע מסוים לציבור.

ובטוח שיש מידע רב שניתן לקבל ללא עלות, בשיחה טלפונית לא מחייבת עם איש מקצוע.

אבל

המידע הוא כללי ולא ספציפי לתחום ההמצאה שלך ולמטרות שלך, חלק מהמידע נכתב ע"י אנשים שאינם עוסקים בתחום המעשי ביומיום, כמו עורכי דין שאינם עורכי פטנטים, חלק מהמידע מתורגם משפות אחרות ולא רלבנטי לישראל, חלק מהמידע שנמצא באינטרנט אפילו שגוי ומטעה או לא מעודכן. החוק, התקנות ונהלי משרד הפטנטים עברו עשרות שינויים ועדכונים במהלך עשר השנים האחרונות ואפילו באתר רשות הפטנטים לא הכל מעודכן.

לא סתם נקבע בחוק כי תקופת ההתמחות בעריכת פטנטים תהיה שנתיים, לא סתם נדרשת השכלה טכנולוגית בתחום ההמצאה ולא סתם נדרשת בקיאות בחוק הישראלי ובחוקים ונהלים של מדינות אחרות בעולם כדי לעבור את בחינת עורכי הפטנטים…ותתפלאו יש עורכי פטנטים שלא עברו את הבחינות בפעם הראשונה או השנייה, בגלל המורכבות של התחום.

מה המטרה בהגשת בקשה לפטנט?

פטנט רשום יכול להיות מנוף כלכלי לעסק וזו הסיבה בגללה אנשים רוצים להגיש בקשה לפטנט על פיתוח חדש. בעלים של פטנט רשום יכול למנוע מאחרים לייצר או לשווק את המוצר ולקבל בלעדיות על השימוש בהמצאה במדינה בה הפטנט רשום. כל משקיע בעסק המבוסס על פיתוח חדשני היה מעדיף למזער סיכונים ולכן כאשר לעסק יש פטנט רשום על הפיתוח, שמונע מאחרים להעתיק את המוצר, הרי שיש לכך יתרון כלכלי משמעותי.

כאשר לעסק יש בקשה לפטנט שעדיין לא נבחנה וקיבלה תעודת פטנט, איכות הבקשה והחיפוש המקדים יכולים לנבא את הסיכוי לקבלת פטנט. כשהבקשה כתובה ע"י איש מקצוע, בהתאם לכללי משרד הפטנטים ועונה על הדרישות הפורמליות, יש סיכוי טוב יותר לרישום הפטנט. כאשר עורך פטנטים מנוסה מלווה את הממציא ועוזר לו להגדיר את תחום המונופולין הרצוי, הבקשה תכלול את כל המידע הנחוץ לרישום המונופול הזה. בנוסף, אם לפני ההגשה, נעשה דו"ח חיפוש מקצועי ומנומק ע"י עורך פטנטים שקובע כי הפיתוח חדשני וכשיר לרישום, זהו עוד כלי המשמש להערכת השווי של העסק.

אם הבקשה נכתבה באופן לא מקצועי, הסיכוי שלה להירשם כפטנט, גם אם לא קיים שום פרסום קודם המראה את ההמצאה, הינו קטן. הממציא יכול להפסיד את ההגנה אם לא כלל מאפיינים חשובים או לא פירט באופן מספק על אלמנט מסוים. לאחר ההגשה לא ניתן להוסיף חומר חדש לפירוט הבקשה לפטנט ושיהיה זכאי לתאריך ההגשה. רק חומר שנמצא בבקשה בזמן שהוגשה, זכאי לתאריך ההגשה.

היקף ההגנה של הפטנט נקבע ע"י פרק התביעות בבקשה. אם פרק זה מנוסח ע"י אדם שלא בקיא בתחום הפטנטים, היקף ההגנה עלול להיות מצומצם מאוד. במקרה כזה, מתחרה יוכל לייצר מוצר מעט שונה ולעקוף את הגנת הפטנט בקלות, מבלי להיחשב כמפר פטנט.

האם שווה להשקיע כסף וזמן בהכנת בקשה באופן עצמאי?

אדם שמפתח מוצר רוצה להתקדם.

הוא משקיע את האנרגיה שלו בפיתוח כדי לקבל החזר כספי על ההשקעה.

פטנט רשום הוא כלי שיכול למנף את ההשקעה שהושקעה בפיתוח ולהביא את הממציא למקום שיעניק לו צמיחה, הנאה, סיפוק, שמחה וכמובן יותר כסף.

השקעת אנרגיה, זמן וכסף בפיתוח מוצר שלא ניתן לרשום עליו פטנט או במוצר שכבר רשום עליו פטנט ולכן לא ניתן לייצר או למכור אותו בלי רישיון מהבעלים של הפטנט, היא בזבוז נורא.

ניתן להימנע מבזבוז כזה אם כדי להתקדם, האנרגיה והכסף יושקעו במקומות הנכונים.

עדיף להשקיע את הכסף בחיפוש פטנטים ראשוני ואם מתברר שהמוצר כשיר לרישום לתת לעורך פטנטים מנוסה לכתוב את הבקשה.

מומלץ להגיש את הבקשה במדינה בה הבחינה יכולה להתחיל באופן מיידי. כך יתאפשר לקבל אינדיקציה מהירה מהבוחן לגבי כשירות ההמצאה לרישום.

דוגמאות ממחישות

ממציא פיתח מוצר חדש והוא רוצה להציע אותו לחברה מסוימת.

לממציא יש קרן של כמה אלפי שקלים שאינה מספיקה להכנה והגשה של בקשה לפטנט באמצעות עורך פטנטים.

מקרה א

הממציא כותב בעצמו את הבקשה, משלם את אגרת ההגשה של הבקשה (כיום 2,047 ₪) ומגיש את הבקשה לרשות הפטנטים.

הממציא ממתין לתגובת רשות הפטנטים – כשנתיים-שלוש.

בתקופה הזו הממציא חושב שהוא מוגן כי הוגשה בקשה (patent pending), הוא ממשיך להשקיע זמן וכסף במוצר ובמקביל חושף את המוצר ומנסה לעניין משקיעים.

התוצאה:

עד קבלת דו"ח הבחינה הראשון שממנו הממציא יוכל להבין אם יש בידו פטנט יעברו שלוש שנים בהן הממציא נמצא בחוסר ודאות.

אין לממציא מושג אם להמשיך בפיתוח המוצר ובשיווקו או לעזוב אותו ולהשקיע את הזמן בפיתוח אחר.

בסופו של דבר, הושקעו זמן (בפיתוח המוצר ובכתיבת הבקשה) וכסף (לפחות האגרות) והרבה טרטורים בשל הפרוצדורה הלא מוכרת מול רשות הפטנטים.

בנוסף, מאחר ולא נעזר באיש מקצוע, הממציא לא היה מודע להנחה באגרה או לאפשרויות זירוז הבחינה שמאפשר החוק, והוא חשוף לטעויות ומכשולים שבעל מקצוע מנוסה לא היה נופל בהם.

במהלך הזמן שעובר, כל אדם שיחקה את המוצר יוכל לעשות בו שימוש מאחר ואין פטנט רשום.

יתר על כן, אם הבוחן יגלה פרסום קודם שחוסם את רישומו של הפטנט, כל הכסף והזמן שהושקעו במשך השנים הללו ירדו לטמיון.

מקרה ב

הממציא נעזר בעורך פטנטים.

עורך הפטנטים מציע לו לערוך חיפוש פטנטים ראשוני.

בחיפוש הראשוני נמצא כי קיים פטנט רשום על המוצר.

אם הפטנט בתוקף, הממציא יודע שעליו לקבל רישיון מבעל הפטנט או שאינו יכול לייצר את המוצר. ככה הוא נמנע מחשיפה לתביעת הפרת פטנט ונמנע מבזבוז כסף נוסף על הכנה והגשת בקשה לפטנט.

התוצאה:

הממציא חסך זמן המתנה של שלוש שנים לתשובה לגבי כשירות הפטנט, נחסכה השקעה בפיתוח מוצר שלא ייתן לו זינוק כלכלי, נחסכו האגרות וכל כאב הראש מול רשות הפטנטים.

הממציא חופשי לעבור לרעיון הפיתוח הבא.

אם בחיפוש הראשוני נמצאו פרסומים קרובים, עורך הפטנטים ידע לכתוב את הבקשה כך שתבליט את ההבדלים בין ההמצאה למה שתואר בפרסומים ויוכל לחדד את היתרונות של הפיתוח על מה שידוע היום.

הממציא עצמו יכול להקדיש זמן לפיתוח שכלולים נוספים למוצר בהתאם לממצאי החיפוש, כך שיהיה ברור עוד יותר עד כמה הוא שונה ומתקדם טכנולוגית בהשוואה למה שידוע בתחום.

התוצאה:

בתהליך זה מתקבלת בקשה עם סיכויים גדולים יותר להבשיל לפטנט רשום.

עורך הפטנטים יוכל להציע לממציא, בהתאם למקרה האישי, דרכים לקיצור זמן הבחינה ורישום מהיר של הפטנט.

מסקנה:

ממציא נבון יודע שאם הוא רוצה פטנט חזק, הוא צריך להשקיע בחיפוש ראשוני ובאיש מקצוע רציני ומנוסה. 

הממציא החכם מבין שאת רוב זמנו ומרצו עליו להשקיע בפיתוח המוצר, בגיוס משקיעים ובמכירת המוצר.

 

Facebook
LinkedIn
דילוג לתוכן