מה לא לעשות – בקשת פטנט שהוזנחה

יעל סאידיאן

יעל סאידיאן

עורכת פטנטים

זמן קריאה - 9 דקות

בקשה שננטשה - באילו שלבים של הבחינה ניתן למנוע סגירת תיק של בקשה של פטנט שהוזנחה

בקשה ישראלית לפטנט 211757 – יוסף שיר – החלטה בנוגע לבקשה לדון מחדש בסירוב הבקשה

חשבתי לכתוב את הפוסט הזה כבר בתחילת אפריל כשקראתי את ההחלטה הזו שניתנה במרץ, אבל מרוב כנסים וחגים, הכתיבה נדחתה שוב ושוב. לפני כמה ימים ראיתי שמייקל פקטור (Michael Factor), עורך פטנטים, התייחס להחלטה הזו בבלוג שלו (קישור) אולם מצאתי שמעבר לתרגום לאנגלית, מר פקטור בחר להימנע מהתייחסות לרבדים המקצועיים. לדעתי, נוכח ההתנהלות הלקויה בטיפול בבקשה זו מתבקשות מסקנות או הצעה אופרטיבית להתנהלות נאותה.


לעיתים קרובות, אני נתקלת בממציא המבקש לחסוך בהוצאות בתהליך הגשת הפטנט ובסופו של דבר מוצא את עצמו עומד לבד מול רשות הפטנטים במטרה להגן או לתקן התנהלות פגומה ו/או חסרה בתיק הפטנט שלו… כאשר לעיתים קרובות מדי, בשלב הזה, הוא נשאר ללא סיוע מעורך הדין או עורך הפטנטים שהוביל אותו מלכתחילה למצב העגום שלו.

לאחר יותר משני עשורים שבהם עבדתי במשרדים מכובדים וגדולים ואחרי ניהול מחלקת פטנטים והכרות עם אלפי תיקי פטנטים, יהיה זה אך הגון להודות כי אין משרד של עורכי פטנטים החף מטעויות או אי סדרים. ההבדל בין המשרדים הוא בכמות הטעויות, בתכיפות שלהן, ובזמן שלוקח לאתר ולתקן אותן. אבל בעוד שבשנים עברו, הנורמה המקובלת היתה: – טעית, קח על עצמך את האחריות ותקן ללא חיוב.

היום, לצערי, אני מתרשמת שיש כרסום באתיקה המקצועית, שמתבטא בנכונות של אנשים חסרי נסיון וכישורים לקחת על עצמם משימות שמחייבות ידע ומומחיות ובהתחמקות של עורכי פטנטים מלקחת אחריות למעשיהם. במקום הנורמה המקובלת נכנסה למשוואה ציניות שבוחנת כל פעולה דרך החור של הגרוש בטווח הקצר והמיידי.

יוסף שיר הגיש לרשות הפטנטים הישראלית בקשה לפטנט עבור סוכך גלילה (Roller shade) ביום 16.3.2011. הבקשה הוגשה ע"י עורך דין שאינו רשום כעורך פטנטים בישראל. אני מניחה שהבחירה בעוה"ד נבעה משיקולים כספיים או מחוסר ידע.

כחודש וחצי לאחר הגשת הבקשה, אותו עורך הדין מונה לפרקליט בפרקליטות המדינה ולכן לא יכול היה להמשיך לייצג את יוסף שיר. במהלך השנים מאז, לאחר שתכתובות מרשות הפטנטים לא נענו, הבקשה לפטנט סורבה והתיק נסגר. ארבע שנים לאחר סגירת התיק הגיש יוסף שיר בקשה לדון מחדש בסירוב בתקווה שתאושר לו ארכה של ארבע שנים להשיב לפניות מהרשות.

ההתנהלות בין עורך הדין לבעל הבקשה ולרשות הפטנטים לא נתבררה עד תומה לאורך ההליך וטענות שנטענו ע"י שני הצדדים סותרות זו את זו.

 

העובדה שלגביה אין מחלוקת היא:

 עורך הדין לא עשה את הפעולה הבסיסית שכל בעל מקצוע סביר היה עושה – שליחת הודעה לרשות הפטנטים עוד בשנת 2011, המודיעה על הפסקת הייצוג בתיק וכוללת בקשה לעדכון מען חדש להתכתבות לכתובתו של בעל הבקשה, יוסף שיר.

 

למרות שלא עשה את הפעולה הבסיסית הנדרשת, עמדו בפני עורך הדין מספר הזדמנויות לתקן את המצב:

  1. במהלך שנת 2013 כשנתקבלו אצל עורך הדין ההודעות הראשונות מרשות הפטנטים בדבר התחלת בחינת הבקשה, היה צריך באופן מיידי ליצור קשר עם יוסף שיר ולהודיע לו על ההודעה ועל המועד להגשת תגובה וכן לוודא שהוא מבין מהן התוצאות הצפויות אם לא תוגש תשובה במועד.
  2. במקביל לפנייה ליוסף שיר, עוד בשנת 2013 כשנתקבלו ההודעות הללו, היה צריך גם ליצור קשר מיידי עם רשות הפטנטים ולברר מדוע נשלחו אליו ההודעות למרות שהפסיק לייצג את יוסף שיר, ומה ניתן לעשות על מנת לעדכן את הפסקת הייצוג באופן רשמי.
  3. רשות הפטנטים שלחה הודעות נוספות אל עורך הדין גם במהלך שנת 2014, מאחר ולא הוגשה תגובה להודעות הקודמות. בכל אחת מההודעות הללו נכתב הדדליין שלאחריו יסגר תיק הבקשה. עורך הדין התעלם גם מהודעות אלה. הבקשה נסגרה(סורבה) בנובמבר 2014.

כאמור, למרות הפספוס הראשוני, בכל אחד מהשלבים שלמעלה היה ניתן לתקן את הטעות ולשמור את הבקשה בחיים בעלות סבירה. כמובן שכל התמהמהות בטיפול גוררת בעקבותיה תשלום קנס חודשי.

גם לאחר סגירת תיק הבקשה ב-2014, אפשרי היה לפתוח את התיק ולדון מחדש בסירוב, אם תוך 12 חודשים הייתה מוגשת בקשה מנומקת. במקרה הזה, עד 23 בנובמבר 2015.

משחלפה התקופה הנ"ל רק מקרים מנומקים שהם באמת יוצאי דופן מאפשרים לרשם הפטנטים הפעלת שיקול דעת נוסף ומתן ארכה נוספת.

 למרבה הצער, יוסף שיר הגיע למשרדי רשות הפטנטים לברר מה קורה עם בקשתו רק ב-23.12.2018!

כשבע וחצי שנים לאחר הגשת הבקשה וארבע שנים ויותר לאחר סגירת תיק הבקשה!

סירוב

בעל מקצוע ממוצע שהיה מגיש בקשה לפטנט בישראל ב-2011, היה אומר באותו זמן ללקוח שלו שצפוי שהבחינה תתחיל בערך שנתיים-שלוש ממועד הגשת הבקשה. 

אדם סביר, היה פונה לעורך הדין שלו או למשרד הפטנטים לבדוק מה קורה אחת לשנה או אפילו אחת לחצי שנה במקרים מסוימים.

 

בסוף ההחלטה, מציינת סגנית רשם הפטנטים כי, מאחר והבקשה לפטנט לא פורסמה, המבקש רשאי להגישה מחדש.

 

עצתי ליוסף שיר היא להימנע מיישום האמירה הזו כלשונה ללא בדיקה נוספת.

הזמן הרב שעבר מיום הגשת הבקשה במרץ 2011 ועד ליום ההחלטה, מרץ 2019, מצריך מחשבה ובדיקה נוספת לפני שזורקים שוב את אגרת ההגשה לפח. קודם כל, נדרשים ביצוע חיפוש ידע קודם ובדיקה והערכה של האמצאה והבקשה עצמה ע"י עורך פטנטים רשום ולא ע"י מאן דהוא ללא הכשרה מתאימה, ורק לאחר מכן יש להגיע להחלטה מושכלת לגבי גורל האמצאה.

 

ברצוני לציין כאן, שאיני מודעת לכל הפרטים בתיק, מאחר וכל החומר חסוי פרט להחלטה. גם אם נראה מהכתוב לעיל כי כף המאזנים נוטה לצד אחד בלבד, הרי שהתמונה לעיל אינה שלמה. ייתכן אף כי התגלעה בין הצדדים מחלוקת כספית שהעיבה על היחסים בינהם.

אולם, גם אי תשלום אינו מצדיק התנהלות שכזו.

על כל מייצג להתעלות מעל האמוציות שלו ולנקוט בכל האמצעים הסבירים להעברת המסר ללקוח, ועדיף להתכונן לכך עוד בתחילת היחסים, וכבר בייפוי הכח להכניס פסקה העוסקת בסיום היחסים בין עורך הפטנטים ללקוח.

 

בנוסף, אני מפנה לסעיפים 47-51 (בקשת מיופה כח לשחרור מייצוג) בחוזר רשם 10/2012 העוסק ברישום שינויים בפנקס הפטנטים המפרטים מהם נהלי רשות הפטנטים לגבי בקשות לשחרור מייצוג.

בפוסט הקודם שלי מובאות עצות נוספות שיעזרו לכם להתנהל בחכמה בדרך לפטנט רשום

קישור לרשימת חוזרי רשם

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin