עורכת פטנטים
שתף פוסט:
עורך הפטנטים הגיש את הבקשה לפטנט למשרד הפטנטים במדינה שבחרתם ויש לה מספר ותאריך הגשה.
הבקשה עונה על כל הדרישות הפורמליות של אותה המדינה.
עתה, יש להמתין עד התחלת הבחינה.
זו התשובה שתקבלו מעורך פטנטים ממוצע. בדרך כלל, אם לא תשאלו שאלות נוספות, לא ישתפו אתכם במידע על אפשרויות זירוז התחלת הבחינה.
מועד התחלת הבחינה בכל מדינה נקבע על פי עומס הבקשות במשרד הפטנטים ובהתאם למסלול הבחינה שנבחר ע"י מגיש הבקשה.
במשרד הפטנטים עובדים בוחני פטנטים המחולקים לצוותים לפי תחום התמחות טכנולוגי. יש משרדי פטנטים גדולים (לדוגמא ארה"ב וסין) בהם מתקיימת חלוקה לתתי צוותים הכוללים עשרות בוחנים שבודקים בקשות בתחום אחד (לדוגמא: תרופות). לכל בוחן תת-התמחות ספציפית משלו (לדוגמא: אנטיביוטיקה). לעומת זאת, במשרדי פטנטים קטנים כמו לדוגמא משרד הפטנטים הישראלי בוחן אחד יכול לבדוק בקשות בתחום רחב מאוד (מכניקה).
בכל מדינה ניתן לבחור במספר מסלולי בחינה בהתאם לתקנות באותה המדינה. יש מדינות שמאפשרות בחינה מיידית לבקשות העונות על תנאים מסוימים ויש מדינות שמאפשרות דחייה של הבחינה למספר שנים. בכל מקרה, אם רוצים לזרז את הבחינה מעבר לנוהל הרגיל באותה מדינה יש לבקש בחינה מזורזת.
לסיכום, מועד התחלת הבחינה תלוי במסלול הבחינה אותו בחרתם: בחינה רגילה או בחינה מזורזת.
Photo on the left by Steven Wright on Unsplash
במשרד עורכי הפטנטים שלכם, הטיפול בבקשה לפטנט מיום ההגשה ועד לרישום, עלול להיות ארוך ולא יעיל ומאידך קצר ולעניין.
הכל תלוי במיומנותו של עורך הפטנטים ובמידת תשומת הלב שהוא מקדיש לבקשה הספציפית.
מהירות התקדמות הבקשה בתהליך הבחינה תלויה בשני פרמטרים עיקריים:
מעורבותו של עורך הפטנטים יכולה להשפיע על קיצור הזמן עד תחילת הבחינה וקיצור זמן התגובה של הבוחן למענה לדו"ח בחינה שהוגש לרשות הפטנטים.
רוב משרדי עורכי הפטנטים הגדולים פועלים בשיטה אחידה – הטיפול בבקשות ממועד ההגשה ועד לרגע קבלת דו"ח בחינה ראשון מנוהל ע"י מנהלנים ולא ע"י עורכי פטנטים וזאת על מנת להוזיל את הוצאות המשרד על העסקת כח-אדם מקצועי. הבקשה עוברת/חוזרת לידיו של עורך פטנטים רק לאחר קבלת דוח בחינה ראשון.
השיטה האחידה מוכתבת לעובדים מלמעלה, על מנת לשמור על נהלי עבודה קבועים ולמזער סיכויים לתקלות כי הרי המנהלנים אינם עורכי פטנטים. הנהלת המשרד מעוניינת לשמר לוח זמנים קבוע בעלות נמוכה לטיפול בתיק. לעובדים אין כל תמריץ, ידע או יכולת לשנות או לעדכן לוחות זמנים ונהלי עבודה עבור בקשה "יוצאת דופן" ללא סיוע מקצועי של עורך פטנטים.
ולכן אין כל תמריץ לסיים את הבחינה כמה שיותר מהר.
בעקבות זאת, הטיפול שזוכות לו רוב הבקשות הוא בינוני ולוח הזמנים לטיפול בבקשה לא יקוצר אלא אם כן הלקוח יתעקש על כך. ברוב המקרים, עורכי הפטנטים לא מיידעים את הלקוח לגבי האפשרות לקיצור לוח הזמנים, ולכן רוב הלקוחות יקבלו את הטיפול הבינוני במחשבה שזה מה שיש ואין מה לעשות.
מה לא מספרים ללקוח?
מה שהלקוח לא יודע הוא שברוב המקרים ניתן לקצר את המועד מהרגע בו מתמלאות הדרישות הפורמליות ועד לרגע בו הבקשה נבחנת וגם לאחר מכן אפשר לקצר את הזמן שיחלוף מרגע הגשת התשובה לרגע בו הבוחן יפתח מחדש את תיק הבקשה ויערוך בחינה חוזרת.
גם לאחר קבלת דו"ח הבחינה הראשון יש תלות מוחלטת במיומנות עורך הפטנטים על מנת להגיע ביעילות ובקלות למצב בו הבוחן ישתכנע לקבל את הבקשה ולהעניק תעודת פטנט.
שימוש בשיטת חמשת ה"אבל"ים (Five whys) בהכנת המענה לתשובה לבוחן מסייע לקצר בצורה משמעותית את מספר הסיבובים ואת משך הזמן בין סיבוב לסיבוב.
עורכי פטנטים מקצועיים יודעים שכבר בעת הכנת התשובה לבוחן צריך לחשוב קדימה:
ניתן למנוע סיבובי סרק, אם כוללים "תשובות" לשאלות צפויות כבר בגוף המענה שמתכננים להגיש.
כמובן, שיש לפעול במקצועיות ובמיומנות על מנת שלא להצר יתר על המידה את היקף האמצאה שלא לצורך.
הכנת התשובה והבאתה למצב בו הבוחן יקרא אותה ויבין בדיוק איך היא עונה על השאלות שלו, מבלי שהיא תעורר שאלות חדשות, היא האמנות המקצועית במיטבה.
התשובה הפשוטה: ההסתכלות הרווחת במשרדים הגדולים היא לטווח הקצר בלבד – מינימום עבודה – מקסימום שעות עבודה ברות חיוב.
אין לעורכי פטנטים שכירים או לבעלי משרדים שקובעים מדיניות כלל משרדית שום תמריץ לגדוע את מטה לחמם.
בניגוד לגישה המסורתית של רוב עורכי הפטנטים, אני מאמינה באיכות וממוקדת בטובת הלקוח שלי וזו אחת הסיבות שבגללן אנשים בוחרים בי.
הלקוחות שלי רוצים לקבל שירות מקצועי, מדויק, יעיל וחסכוני ולהשאיר כמה שיותר כסף אצלם בארנק… ואני תומכת בכך.
כלי נגישות
